הקדש קרקעות (וקף) ואישור הקדש מלפני מאה שנה

הקדש קרקעות ופענוח איזה חלק מבניין הוקדש מסובכים, גם משום שהקדשה לכל דת הייתה מקבל אישור בבית דין דתי שונה, וגם משום שהקדשה אשר התבצעה לפני הקמת מדינה נידונה לפי מערכת המשפט העות'מאנית שבה הוענקה.

בתיק המתואר במאמר זה, הן לקוחותינו והן הווקף טענו לבעלות על בניין שנבנה על ידי סבא רבא של הלקוחות. איזו חלק מהבניין (אם בכלל) הוקדש לוקף כבית תפילה בשנות ה-30, והאם אחד הצדדים יכול לטעון לבעלות על כל הבניין? הטענות בתיק הסתמכו לא רק על דיני קרקעות בישראל, אלא גם את החקיקה העות'מאנית על סוגים מסוימים של קרקעות והקדשים, וכן תרגום ופרשנות של ערבית רשמית, מיושנת, וקשה להבנה.

מהו ה"וקף"?

"באסלאם, וַקְף (בערבית: وقف, חרם/הקדש; ברבים: أَوْقَاف, אַוְקָאף) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות. המקדיש משייך את הנכסים לאללה, במטרה להעניק להם אופי דתי…כיום, הכינוי "הווקף" בשיח העברי משמש בדרך כלל כדי לתאר את האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים, האחראית על הר הבית ומקומות אחרים בעיר. "

סיפור הרקע:

בשנות ה-30 של המאה ה-20, סבם רבא של לקוחותינו (התובעים) הקדיש חלק מביתו לשמש כמסגד, בית תפילה ציבורי, בניהול הוקף. זמן קצר לאחר מכן, הוא ניסה לבטל את ההקדש הנ"ל. בנוסף, לפני או אחרי עריכת ההקדש, הוא ערך "שטר מכר" (דרך לוודא את בעלות הבית על ידי היורשים לפני פטירת הבעלים) של הבית לילדיו, אחד מהם סבם של התובעים.

בכל מקרה, חלק מסוים מהבית שימש כבית תפילה מאז שנות ה-30 ועד שנות ה-2010, בעוד שחלקים אחרים מהבית שימשו למגורים עבור בני משפחה שונים או הושכרו.

בשנות ה-2010, לאחר פטירת סבם של התובעים ולאחר שחלקים מסוימים מהבית נותרו ריקים מבני משפחה \ משכירים, המסגד הרחיב את פעילותו אל החלקים הריקים של הבית.

לאחר שהדבר נודע ללקוחותינו והנושא לא נפתר במשא ומתן, הם ביקשו וקיבלו צו מניעה אשר דרש מהוקף לפנות לא רק את החדרים שהשתלט עליהם לאחרונה, אלא גם את החלק מהבית ששימש כמסגד במשך עשרות שנים.

בתגובה, נציגי הוקף טענו בתוקף כי כל הבית הועבר לידי הוקף כמקום תפילה, וכי על היורשים לפנות את הבית ולהשאיר את השימוש בו לוקף.

כיצד לקבוע אילו חלקים מהבית הוקדשו למשפחה ואילו לוקף?

המנדט הבריטי שימר את רוב החוקים העות'מאניים, כולל אלו הנוגעים לנכסי מקרקעין והקדשות דתיות. עסקאות מקרקעין כאלו, שנרשמו בטאבו, מוערכות במערכת המשפט הישראלית על בסיס המערכת המשפטית בה נערכו, ולא חוקי ישראל המודרניים. כתוצאה מכך, שני הצדדים נדרשו להציג טיעונים משכנעים לגבי המציאות המשפטית בשנות ה-30, בהתבסס על החוק העות'מאני ומסמכים שנכתבו בערבית.

התרגום של ההקדש המקורי שונה בין התובעים לבין הוואקף, כאשר פרשנות אחת קובעת שההקדש היה חדר אחד וצריח מינרט, ואילו השנייה קובעת כי כל הבית וכן השטח הציבורי סביבו, כולל הבאר בחצר, היו ההקדש המקורי.

הערבית בה נכתב המסמך הייתה ככל הנראה מיושנת ורשמית גם בזמנה, ולא ברור אם המקדיש הבין באופן מלא את כל הפרשנויות האפשריות להיקף ההקדש. לחלופין, ייתכן שרצה לבטל את ההקדש זמן קצר לאחר שהעניק אותו דווקא מאחר שהבין שאת נוסח ההקדש ניתן לקרוא בצורה רחבה מכפי שרצה.

כך או אחרת, הנאמן לידיו הופקד שטר הנכס סירב להחזר ההקדש, ופסק הדין של בית הדין השרעי היה שהואקף הוא הקדש שאינו ניתן לביטול. בנוסף, היה טעם להדגיש ילדיו של המקדיש לא ערערו על ההקדש בתוך 10 שנים מהגעתם לגיל הבגרות.

הדבר משקף, מצד אחד, את רצונותיו או מסקנותיו של המקדיש לפני כמעט מאה שנה, אך גם את העובדה שהמשפחה קיבלה את הסטטוס קוו במשך כמה דורות.

שימוש בנכס כשיקוף המצב המשפטי בפועל:

לאור העובדה שהמשפחה והאקף חלקו את הבית במשך למעלה מ-70 שנה, כאשר ההקדש שימש כבית תפילה ציבורי, ושאר הבית שימש את המשפחה, ניתן להניח כי האופן שבו המקדיש המקורי והוקף חלקו את הבית מלכתחילה היה ההקדש המתוכנן, גם אם היורשים של המקדיש והוקף לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי המידות המדויקות של ההקדש המקורי על בסיס המסמכים עשורים מאוחר יותר. במילים אחרות, החדר + הצריח היו ככל הנראה ההקדש הקבוע שלא ניסו היורשים לבטלו, בעוד ששאר הבית היה שייך למשפחה ושימש לצרכיהם, בין אם למגורים ובין אם להשכרה.

פסק הדין:

בהתאם לכך, בקשת לקוחותינו לפנות את הוקף מכל הבית, כולל חדר התפילה והמינרט, נדחתה. אותו חלק מהנכס שהוקדש נותר כהקדש קבוע (וקף) של הוקף הירושלמי.

עם זאת, מאחר והוקף יזם את הסכסוך על ידי התרחבות לחלקי הבית שהיו בשימוש המשפחה או מושכרים לאחרים, והתעלם מצו המניעה הראשוני להגביל את התרחבותו לפני שהתיק נידון בבית המשפט, הוקף נדרש הן להתפנות מהחלקים של הבית שאינם חלק מההקדש והן לפצות את לקוחותינו על הוצאותיהם המשפטיות, בסכום כולל של 30,000 ש"ח, כאשר ללקוחותינו נשמרה הזכות להמשיך ולתבוע נזקים בעתיד.

צרו קשר עם מומחי דיני מקרקעין:

בין אם ברצונכם לערער על הקדשת נדל"ן או מקרקעי, לפנות דייר סרבן או פולש לנכס, לרכוש או למכור מקרקעין, או לבצע אחת מהעסקאות הרבות הדורשות את עזרתו של עורך דין מנוסה, מומחי דיני המקרקעין שלנו בתל אביב ובירושלים עומדים לשירותכם.

 :  :

03-3724722

055-9781688

office@lawoffice.org.il